אחרי יומיים עמוסים שכללו הליכה רבה, היינו שנינו כבר די עייפים. בתחזית דיברו על סיכוי גבוה לגשם ולכן החלטנו להקדיש את יום רביעי לסיור במוזיאונים. בביקורנו הקודם היינו בטייט מודרן, אז החלטנו לוותר עליו והפעם לנסות לבקר ב-Natural History Museum וב-British Museum. בסוף הגענו רק אל הראשון.
לקחנו את התחתית לתחנת South Kensington, שהיא התחנה הקרובה ביותר למוזיאון. מוזיאון הטבע נמצא בשכנות למוזיאון המדע וכן למוזיאון ויקטוריה ואלברט. אם אתם רוצים לבקר בכולם, מומלץ וניתן בהחלט לשלב ביניהם. הכניסה לתערוכות הקבועות - חינם.
המוזיאון היה מלא מבקרים וצפוף מאוד, כנראה בגלל חופשת הקיץ ולכן בסופו של דבר קיצרנו את הביקור בו. למרות העומס, הצלחנו ליהנות מהמוצגים והתערוכות. שווה להגיע לשם אפילו רק בשביל הבניין עצמו, מבחוץ ומבפנים. פנים הבניין יפייפה. כשאתם כאן אל תשכחו להרים עיניים מעלה ולראות את התקרה שהיא בעצם מגדיר צמחים ענק.
קצת צחקתי על עצמי כשקלטתי כמה אני מתרגשת נוכח הסבר פשוט על מעגלי פחמן בטבע. אמרתי לאלון שאני כזאת חנונית והוא השיב שכנראה לא סתם הלכתי להיות אחות. צודק.
עוד התלהבתי מאוד מהחלק בו מוצגים מתכות ומינרלים בצורתם הטבעית. לא ידעתי שברזל גולמי נראה ככה! איזה יופי.
ויהלומים ואבנים טובות לפני שכורים ומלטשים אותן.
 |
| אזמרגד |
ואיך אפשר לשכוח את התרופות ממקור מינרלי, שממלאות אותי בגאווה על כך שהמקצוע שלי קשור אליהן.
בתערוכה על כדור הארץ, התרגשתי (שוב) לראות את האמיתה הפשוטה הזאת, מוצגת בצורה גרפית.
גם האנלוגיה הפשוטה - אם האבטיח הזה הוא השמש, גודלו של כדור הארץ כגרעין אבטיח, השאירה אותי מלאת-פליאה. כמובן שאלה דברים שאני יודעת כבר שנים, אבל נחמד להיזכר לפעמים ולקלוט כמה אנחנו קטנים. שיעור בצניעות.
ואיך אפשר בלי - סדרת הביצים, מהקטנה ביותר, שגודלה כשעועית ועד הגדולה ביותר, שהיא כמו מלון גדול. כמה מגניב.
בשלב זה כבר נזכרתי שכואבות לי הרגליים יותר מדי והייתי מאוד צמאה. אלון הלך לקנות לי בקבוק מים והחלטנו להמשיך הלאה. יצאנו מהמוזיאון ונכנסנו לגן הטבעי הצמוד לסיור קצר ואז חזרנו לתחנת הטיוב. שם הבריק במוחי רעיון - לתפוס אוטובוס לאנשהו, ליהנות מהנסיעה מעל האדמה שהיא כמו סיור-מוסע ברחבי העיר והכל תוך כדי מנוחה בישיבה. בדקנו את היצע האוטובוסים בתחנות הסמוכות והחלטנו לתפוס קו 70 לנוטינג-היל, שכונה יפה שעוד לא יצא לנו לבקר בה במסודר. בדרך ראינו מהאוטובוס את ה-Royal Albert Hall ואת גני קנזינגטון.
מפת הנייר שלנו לא כללה את אזור נוטינג-היל והטלפונים שלנו היו סגורים לרשת סלולרית ולכן לא הייתה לנו גישה למפה בזמן אמת, אז ניווטנו קצת לפי ניחוש. אחרי שהלכנו קצת ברחובות היפים והצצנו לתוך כמה גנים נעולים, חיפשנו לנו מקום לשבת לשתות בו תה ואולי לאכול משהו קטן ולשמחתנו שוב נגלה לנו סניף של פטיסרי ולרי. התפנקנו ב-Afternoon Tea שכלל שני קנקני תה, סקונס וריבה.
אחרי מנוחה ראויה, חזרנו ברגל דרך רחוב Queensway שהוא הרחוב הראשי של שכונת Bayswater. הלכנו עד גני קנזינגטון, אליהם נכנסנו כדי לחפש את פסלו של פיטר פן, אותו מעולם לא ראיתי, לבושתי הרבה כמי שמחשיבה את עצמה למעריצה.
אחרי שביקרנו את פיטר פן המשכנו ללכת לאורך ה-Long Water וצחקנו למראה השחפים שנראה כאילו ארגנו להם אולימפיאדה משלהם.
 |
| למקומות, היכון... |
יצאנו מהפארק ותפסנו אוטובוס ואחר-כך טיוב, שוב לאיזלינגטון, הפעם לארוחת ערב עם מאיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה