כמתוכנן, יום שישי היה יום העבודה האחרון שלי ומאז יום שבת אני מתרכזת בלימודים.
הנחתי קצת לשיטת פומודורו ועברתי לעבוד לפי הספק שאלות יומי, כי הרגשתי שאני לא זקוקה להפסקה כל 25 דקות. להיפך, הרגשתי שהטיימר תולש אותי החוצה מהרצף ולא מאפשר לי להיכנס לריכוז מקסימאלי. בינתיים אני מאוד מרוצה משיטת העבודה החדשה. בכל יום אני שואפת לפתור לפחות 200 שאלות תרגול. בעוד שבוע בערך, 10 ימים לפני המבחן, אתחיל גם לתרגל בחינות לדוגמא עם "חומר סגור".
אני מתעוררת כל בוקר עם שעון מעורר בשעה 10. זאת שעה שנוח לי איתה והשעון הפנימי שלי אוהב. בימים האחרונים הרגשתי איך אני משלימה שינה ומפצה קצת על העייפות שהצטברה בתקופה האחרונה שכללה עבודה די אינטנסיבית ושילוב של לימודים בסופ"ש. אתמול נשכבתי במיטה רק לרגע וישנתי שעה. אין לזלזל בערכה של המנוחה הטובה לקידום לימודים.
אז חשבתי שאכתוב פוסט קצר ומהיר בזמן ארוחת הצהריים שלי אבל הנה נגמר לי האוכל בקערית ואני רק בתחילתו של הפוסט. אז כמה דברים מהירים וקצרים לפני שאני חוזרת למקבץ השאלות הנוכחי.
כשהיינו אצל אלי ביום חמישי שעבר הוא שלח אותי הביתה עם שני ספרים מומלצים "לקריאת קיץ". שניהם ספרי בישול, כמובן, ושניהם מתמחים בקינוחים. יהיה פה שמח אחרי הבחינה.
בשבת בבוקר אפיתי מאפינס. רציתי לאפות מאפינס שוקולד צ'יפס, בסיסיים ובטוחים וגם פשוט משהו שמתבסס על חומרים שכבר יש בבית. להפתעתי, לא מצאתי הרבה מתכונים ברחבי הרשת (ואולי הייתי צריכה לחפש באנגלית, עכשיו כשאני חושבת על זה). שעשע אותי מתכון אחד באתר נענע10 שביקש 3/4 חמאה, אבל לא ציין 3/4 מה. בסופו של דבר מצאתי איזה מתכון. טמפרטורת האפייה נראתה לי קצת גבוהה אבל שיתפתי פעולה. בדקתי את המאפינס אחרי 10 דקות והם כבר נראו מוכנים (לפי מבחן הקיסם) אבל משום מה החלטתי לאפות אותם עוד חמש דקות, כפי שהמתכון מורה. בתמורה הם יצאו קצת יבשים. מגיע לי. בפעם הבאה? אולי להוסיף קצת גרידת תפוז או ליקר תפוז, בשביל העניין. וגם קצת יותר לחות. יש למישהו מתכון טוב למאפינס שוקולד צ'יפס?
נכון חמודים? הבלוריות החצופות של חלקם אומרות רק דבר אחד - הגיע הזמן לקנות כפית עוגיות כדי שאוכל לעצב בצקים קשים קצת יותר בקלות. טוב, אני מודה, רק חיכיתי לתירוץ.
אתמול הכנתי עוף, סידרתי וניקיתי את שולחן האוכל ואת המטבח. כשהבית נקי ומסודר יש גם (קצת יותר) סדר בראש וזה נעים לי.
אני מקווה שנתראה שוב בקרוב, למרות שהזמן קצר והמלאכה רבה ובכל יום שעובר המבחן מתקרב בעוד יום... כל התקופה הזאת היא בעצם שיעור שנועד ללמד אותי איך לכתוב פוסטים קצרים. אני לא חושבת שבאמת אצליח לשנות את הלכותיי.
ועכשיו אני הולכת להכין לי קפה ולחזור ללמוד כי כל החומר הזה לא ידחס לתוך הראש שלי מעצמו.
נו, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו וזה...
הנחתי קצת לשיטת פומודורו ועברתי לעבוד לפי הספק שאלות יומי, כי הרגשתי שאני לא זקוקה להפסקה כל 25 דקות. להיפך, הרגשתי שהטיימר תולש אותי החוצה מהרצף ולא מאפשר לי להיכנס לריכוז מקסימאלי. בינתיים אני מאוד מרוצה משיטת העבודה החדשה. בכל יום אני שואפת לפתור לפחות 200 שאלות תרגול. בעוד שבוע בערך, 10 ימים לפני המבחן, אתחיל גם לתרגל בחינות לדוגמא עם "חומר סגור".
אני מתעוררת כל בוקר עם שעון מעורר בשעה 10. זאת שעה שנוח לי איתה והשעון הפנימי שלי אוהב. בימים האחרונים הרגשתי איך אני משלימה שינה ומפצה קצת על העייפות שהצטברה בתקופה האחרונה שכללה עבודה די אינטנסיבית ושילוב של לימודים בסופ"ש. אתמול נשכבתי במיטה רק לרגע וישנתי שעה. אין לזלזל בערכה של המנוחה הטובה לקידום לימודים.
אז חשבתי שאכתוב פוסט קצר ומהיר בזמן ארוחת הצהריים שלי אבל הנה נגמר לי האוכל בקערית ואני רק בתחילתו של הפוסט. אז כמה דברים מהירים וקצרים לפני שאני חוזרת למקבץ השאלות הנוכחי.
כשהיינו אצל אלי ביום חמישי שעבר הוא שלח אותי הביתה עם שני ספרים מומלצים "לקריאת קיץ". שניהם ספרי בישול, כמובן, ושניהם מתמחים בקינוחים. יהיה פה שמח אחרי הבחינה.
 |
| עוד הוכחה לכך שאין תחליף לאור טבעי בצילום |
בשבת בבוקר אפיתי מאפינס. רציתי לאפות מאפינס שוקולד צ'יפס, בסיסיים ובטוחים וגם פשוט משהו שמתבסס על חומרים שכבר יש בבית. להפתעתי, לא מצאתי הרבה מתכונים ברחבי הרשת (ואולי הייתי צריכה לחפש באנגלית, עכשיו כשאני חושבת על זה). שעשע אותי מתכון אחד באתר נענע10 שביקש 3/4 חמאה, אבל לא ציין 3/4 מה. בסופו של דבר מצאתי איזה מתכון. טמפרטורת האפייה נראתה לי קצת גבוהה אבל שיתפתי פעולה. בדקתי את המאפינס אחרי 10 דקות והם כבר נראו מוכנים (לפי מבחן הקיסם) אבל משום מה החלטתי לאפות אותם עוד חמש דקות, כפי שהמתכון מורה. בתמורה הם יצאו קצת יבשים. מגיע לי. בפעם הבאה? אולי להוסיף קצת גרידת תפוז או ליקר תפוז, בשביל העניין. וגם קצת יותר לחות. יש למישהו מתכון טוב למאפינס שוקולד צ'יפס?
נכון חמודים? הבלוריות החצופות של חלקם אומרות רק דבר אחד - הגיע הזמן לקנות כפית עוגיות כדי שאוכל לעצב בצקים קשים קצת יותר בקלות. טוב, אני מודה, רק חיכיתי לתירוץ.
אתמול הכנתי עוף, סידרתי וניקיתי את שולחן האוכל ואת המטבח. כשהבית נקי ומסודר יש גם (קצת יותר) סדר בראש וזה נעים לי.
אני מקווה שנתראה שוב בקרוב, למרות שהזמן קצר והמלאכה רבה ובכל יום שעובר המבחן מתקרב בעוד יום... כל התקופה הזאת היא בעצם שיעור שנועד ללמד אותי איך לכתוב פוסטים קצרים. אני לא חושבת שבאמת אצליח לשנות את הלכותיי.
ועכשיו אני הולכת להכין לי קפה ולחזור ללמוד כי כל החומר הזה לא ידחס לתוך הראש שלי מעצמו.
נו, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו וזה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה