יום שלישי, 29 במאי 2012

Technicolor Meatloaf

ביום ראשון אלון חזר מקרוגר עם מגש גדול של בקר טחון, בדיוק כמו שביקשתי. חשבתי להכין רוטב בולונז שיספיק לנו לשבוע לפחות, אולי אפילו להקפיא חלק. אבל אז באו יומיים של שרב כמו-אמצע-הקיץ עם שיא של 33 מעלות אתמול וחשבתי לעצמי שאי-אפשר לאכול בולונז בכזה מזג אוויר. לא בלי מזגן. הרי אפילו את חזה העוף בקוקי שהכנתי בשבוע שעבר התקשינו לאכול ואחרי כמה ימים בהם מצאנו את עצמנו שרועים ללא יכולת תזוזה אחרי ארוחת הצהריים, עברנו להשתמש בו חתוך לקוביות כתוספת חלבון לסלט. בימים כאלה הטמפרטורה המקסימאלית של כל דבר אוכל צריכה להיות טמפרטורת חדר, לא יותר. כבר יומיים שאני מתקלחת במים פושרים על גבול הקרים ממש, לא מסוגלת לחשוב על משהו חם יותר. לפחות היום יש קצת רוח שנכנסת הביתה.

לאור כל זאת, הצעתי לאלון שאסב את תוכנית הבולונז לחלופה חביבה לא פחות - קציץ-loaf. ומאחר ויחד עם הבקר הטחון אלון קנה גם גזר, קישוא וסלרי שיועדו לבולונז, גם הם נכנסו לתערובת. כי אחרת מה נעשה איתם? פתחתי גם קופסת שימורים אחת של קוביות סלק במיץ. טחנתי הכל יחד במעבד המזון, עם שתי שיני שום. היה אפשר יותר. במקום פירורי לחם הוספתי סולת דקה. שמרתי על תיבול בסיסי של מלח-פלפל. תוך כדי חשבתי על הקציצות האלה של נעמה, שמאוד מצאו חן בעיני אבל מעולם לא הגעתי להכין ועכשיו אין להן סיכוי, כי כל דבר שדורש עמידה ממושכת ליד מקור חום הוא מוקצה.

אני מעריכה שהיחסים בין הבקר לירקות היו אחד לאחד, כמות שווה מזה ומזה. בזכות הסלק, התקבלו שתי כיכרות בעלות צבע עמוק. טעימה ראשונה מלמדת שהן בעלות טעם דומיננטי של גזר, רכות ונימוחות אך גם יציבות מספיק בכדי לאפשר חיתוך. אחרי שיתקררו לגמרי בטח יתייצבו יותר במרקם ובטעם ואז נוכל להכין כריכי קציץ-בשר ולצאת לאכול אותם בחוץ על איזה דשא בצל, איפה שהרוח נושבת.

תמונה מהטיול של יום שישי. כי קציץ-בשר זה לא פוטוגני
בימים האחרונים קצת ירדתי במספר השאלות ליום, בעצם ממש חתכתי בחצי - ממאתיים למאה. ההבדל הגדול הוא שהפסקתי כמעט לגמרי לפתור שאלות עם חומר פתוח ועכשיו אני מתרגלת רק מבחנים עם חומר סגור.  למרות הרתיעה הראשונית שלי מבחינות לדוגמא, בימים האחרונים מצאתי שזה חוסך זמן. מה שאני יודעת - אני כבר יודעת. מה שאני לא יודעת, יש סיכוי שאנחש נכון או שאטעה. בין כך ובין כך, בתום המבחן אני עוברת שוב על כל השאלות ובודקת איפה טעיתי ואיפה צדקתי, איך ומדוע. כשעושים את זה עם ספרים פתוחים זה מאוד מאט את התהליך, בלי המון ערך מוסף.

לפני שהתחלתי ללמוד, עוד לפני שאפילו קראתי בספר, עשיתי את המבחן המקדים שבדיסק המצורף לספר, כדי לקבל הערכה על רמת הפתיחה שלי. קיבלתי 75, ציון מאוד מרשים בהתחשב בכך שלא נגעתי בחומר האמור כחצי שנה. מאז בכל פעם שפתרתי מבחן, בין אם נעזרתי בחומר ובין אם לא, הציונים שלי סבבו את הציון הזה. קצת התבאסתי מהעדר ההתקדמות הנראית לעין. אבל אז מצאתי בפורום NCLEX באתר allnurses.com מקורות שאומרים שציון מעל 65% במבחנים באחד הדיסקים שברשותי, הוא מנבא די חזק למוכנות לבחינה. יש גם תיאוריות שאומרות שמי שפותר לפחות 4000 שאלות לדוגמא לפני הבחינה מבטיח לעצמו הצלחה. גם העובדה שסיימתי את הלימודים לפני שנה ונבחנתי בישראל לפני תשעה חודשים עומדת לצידי.

ואז אתמול פתאום קיבלתי 83. רוחי התרוממה - כנראה שאני באמת מוכנה. לכן, עם כל כמה שאני יורדת על עצמי על כך שאני כותבת פוסטים, עונה למיילים או אופה מאפינס במקום ללמוד, כנראה שאני יכולה להרשות לעצמי. כל עוד אני לא מרפה מהלימודים לחלוטין.

ואחרי שאמרתי את זה - אני הולכת ללמוד.

Stay cool.

2 תגובות:

  1. שלשום בישלתי בשביל חברה חולה. תכננתי לתת לה חצי ממה שיצא אבל יצא כלכך טעים ואני הייתי כלכך רעבה שבעצמי אכלתי חצי אז למשפחה שלי לא נשאר כלום. בקרוב אכין שוב (אני מקווה. נגמר לי כל הטחון ונשארו לי ריק סטייקים ורוסטים).
    הנה העניין:
    את מכינה רוטב מרסק עגבניות, בצל מטוגן, גזר מגורר ועגבניות מרוסקות. משהו בסיסי אבל נראה לי שהגזר והבצל המטוגן נותנים חלק חשוב בטעם.
    כדורי הבשר עצמם עשויים מבשר, *הרבה* ירקות מגוררים (גזר, קישוא, פרסניפ. מה שיש), בצל מטוגן והרבה קמח אורז. הסוף עושה את ההבדל. עד כה תמיד שמתי קצת קמח אורז בשביל להדביק, הפעם שמתי הרבה.

    מערבבים את חמרי הכדורים, מכדררים ומכניסים לרוטב המבעבע. מבשלים איזו שעה ואם יש זמן אז מכניסים לתנור (מכוסה) לשעתיים או יותר. להתכת הגזר :-)
    בגלל ריבוי קמח האורז יוצא משהו במרקם של קניידלך, טעים להפליא (אפשר להחביא שם בשר אם יש ילד שבשר דוחה אותו. עוד אין לך את הבעיה הזאת) עם רוטב עשיר.

    נסי ותיהני.

    השבמחק
    תשובות
    1. אחח, נשמה טהורה! :)

      זה נשמע טוב מאוד מה שכתבת פה, אני אנסה את זה בהחלט. נשמע גם כמו משהו שבהחלט לא חייבים לאכול חם.

      זאת תהיה ההזדמנות הראשונה שלי להכניס קמח אורז למטבח. כבר מוסיפה לרשימת הקניות.

      תודה!

      מחק