ארוחת ערב של עייפים

זאת הייתה ארוחת הערב שלנו אתמול:

נום-נום-נום

כשחזרתי הביתה מהעבודה אמש, מאוחר מהרגיל, אלון שאל מה לארוחת ערב והציע סלט.

אך אויה!

במקרר נותרו עגבנייה אחת וכמה גבעולים של בצל ירוק. את הפלפל גמרנו יומיים קודם לכן. המלפפונים שקניתי ב-Sparrow Market היו שניהם מרים ומבאסים והלכו כמעט בעצמם ישר לפח הקומפוסט שלנו. גם בפעם הקודמת שקניתי שם, שבוע אחרי שהגעתי לא"א, נפלתי על מלפפונים מרים. דווקא עם מלפפוני הענק של קרוגר אני נוחלת הצלחה כמעט תמיד, טפוטפוטפו.

אז היה רצון לסלט, אבל לא יכולת. אמרתי לאלון שחשבתי להכין לי דייסת סולת ושאלתי אם הוא גם בעניין. אלון, שרגיל לדייסת הקוואקר שלי, שאל מה ההבדל. "זה דגן שונה", הסברתי, "אבל הטעם דומה - של מה ששמים בפנים. קינמון, דבש, צימוקים".

הסולת הייתה ברירת מחדל. נגמר לנו כל הקוואקר אינסטנט בתחילת השבוע ובמכולת ההיפסטרים היה רק קוואקר אינסטנט של היפסטרים, שדורש חמש דקות של הכנה במקום דקה. זה לא מספיק אינסטנט בשבילי. חוצמזה, השתגעתם?! חמש דקות במיקרו? למה מי מת! חס וחלילה שלא יחזיקו מותג כל-אמריקאי כמו קוואקר. טפו! אז לא קניתי ובמשך השבוע ויתרתי על דייסת הבוקר ואכלתי טוסט עם דבש.

כשהתכופפתי אל קופסת האחסון הגדולה מהפלסטיק שאני קוראת לה "המזווה", כדי להוציא את הסולת, נפל מבטי על שקית של קוואקר "אמיתי". שכחתי שקניתי אותו אי-אז לפני שלושה חודשים, בשביל המאפינז שהכנתי לכבוד הולדתו של גבריאל.

אז לראשונה מזה זמן רב, או אולי אפילו אי-פעם (אני לא רוצה להתחייב), הכנתי דייסת קוואקר אמיתית. עם סיר וכף, על הכיריים. תוך כדי הבישול תיבלתי אותה בקצת קקאו והמון קינמון. הוספתי דבש, צימוקים, בננה אחת ונטיפי שוקולד, שנמסו ממגעה החם של הדייסה והפכו ברגע לרוטב שוקולד עשיר ומפנק. אני חושבת שזאת הדייסה הכי עשירה ומורכבת שאי-פעם באה אל קרבי. תענוג.

היום לקחנו זיפקאר ונסענו לעשות כביסה וקניות.

מאז שחזרנו מישראל עשינו קניות די מצומצמות כל שבוע והבית החל מתרוקן גם מפריטי המזווה, שימורים ויבשים למיניהם. היום הוא היום הקר ביותר שאן ארבור ידעה עד כה השנה ולכן בחרתי שלא לנסוע על האופניים שלי לנקודת איסוף הרכב. תפסתי אוטובוס ובאתי לאסוף את אלון, את הכביסה ואת רשימת הקניות מהבית, עם האוטו. בעיר גם קניתי לשנינו לאפות מפנקות ב"ג'רוזלם גארדן", המסעדה המזרחית שממש צמודה לתחנה המרכזית.

כשמכונת הכביסה עשתה לבגדים שלנו ריח טוב ונקי, אכלנו צהריים. אחר-כך אני העברתי את הכביסה למייבש ונסעתי לקרוגר עם האוטו. אלון נשאר במכבסה לקרוא מאמרים ולשמור על הכביסה, בעיקר על ידי הפגנת נוכחות. כעבור שעה חזרתי, עם בגאז' עמוס בקניות. אספנו את הבגדים, העמסנו על האוטו ונסענו הביתה. שם פרקנו הכל ואני נסעתי להחזיר את הרכב.

המקרר שלנו מפוצץ בחומרי גלם שדורשים בישול. הוא גם דורש ניקיון. בנוסף, יש לכבד את הרצפות, לרחוץ את הכלים, לקפל את הכביסה שעוד לא קיפלנו ולהכניס לארונות.

את הבישול אעשה מחר. את כל היתר - בעתיד. כרגע אני הולכת להיכנס עם ספר למיטה ואולי לתפוס לי איזה שנ"צ מאוחר, לחיי ימי שישי חופשיים מעבודה, מלאים בשינה, מטלות משק בית והרבה לא-כלום.

שבת שלום.