שלג ראשון באן ארבור

חיכיתי בסבלנות והנה הוא בא.

נכון, הוא עדיין חצי-קרח ובינתיים השכבה על הקרקע ממש רדודה, אבל בערוץ מזג האוויר אמרו שבין שתיים לחמש לפנות בוקר תהיה מכה רצינית. אמרו גם שצפויים להצטבר בין שניים לארבעה אינץ'.

קשה מאוד לצלם שלג בחושך, עם פלאש של מצלמה. ובלי הפלאש לא רואים כלום (אלא אם מצלמים את מנורת הרחוב). גיליתי את זה כבר בביקור שלנו כאן במרץ. אז אני מקווה שמחר בבוקר, כשאצא מהמיטה, עוד יהיה קר מספיק בחוץ כדי שלא כל כולו יימס.

אז הנה, אמרו שבשלישי הוא יתחיל וימשיך לתוך הלילה וגם קצת לרביעי בבוקר. הנה, משאלותיי התגשמו. אני יודעת שעוד יהיה כאן מספיק שלג ואולי מתישהו אני אפילו ארצה שהוא כבר יילך. אבל שלג ראשון זה משהו מיוחד. אני מתרגשת לכבודו. וכמו שאני מכירה את עצמי, שלא נמאס לי מסנאים (למרות שאמרו לי שבשלב כלשהו מפסיקים להתלהב מהם) ומזיקוקים (אפילו שעוד מעט אני בת 28) - כנראה שגם שלג ימשיך להלהיב אותי למשך עוד איזו תקופת מה.

ואני רק חושבת כמה חבל שאבא שלי, חובב מזג האוויר, ישן עכשיו בישראל בשעון שדוהר שבע שעות לפנינו. אחרת הייתי יכולה לדווח לו בלייב והוא היה גם מתלהב איתי :)

שלג שמח לכולם!

. . .

ועדכון בוקר

בבוקר השלג עדיין פה, אבל השמש כבר יצאה.

רואים את הכיוון בו השלג ירד - צד אחד של עמוד החשמל בחוץ מכוסה כולו בשלג (מצפון לדרום), הצד השני שלו חשוף ובצבע טבעי.

יא רבי, איזה שמיים!

המדרגות התמלאו מחדש במהלך הלילה (כולל שטיחון הכניסה הרטוב שסתם קפא) והפעם היה זה אלון שהשאיר טביעותיו, עם המגפיים האוסטרליים המעולים שלו. צריך לזכור לקנות עוד גרביים טובות לקראת החורף שבפתח.

Redback

וזאת אותה החצר האחורית של אתמול בלילה, הפעם באור מלא. ואפילו קצת שמש.

ושני מבטים מהמרפסת הקדמית. רק ממנה, כי אני בכפכפים ופליס ולא מתכוונת לאלף את הרגליים שלי עכשיו לעמידות לקור.

אתמול גיליתי מהו ספורט החורף המקומי. זה היה בזמן שיצאתי למרפסת הקדמית לראות שהשלג לא התחרט ושהוא עדיין יורד (ירד, ירד). ראיתי בחור אחד יוצא מהבית ומנסה להגיע בהליכה למכונית שלו. הוא החליק בגמלוניות כל הדרך עד אליה, ידיו מגששות באוויר אחרי איזו נקודת אחיזה נעלמה. גבירותיי ורבותיי, קבלו את ענף ספורט החורף החדש - סקי ליצנים!
אני בטוחה שנראה עוד הרבה מזה כאן, אני רק מקווה לא לקבל את מדליית הזהב בתחום הנפילה האומנותית. ייאמר לזכותי שיש לי שיווי משקל לא רע וחושים מחודדים. אמן.

פה פעם היה דשא. הוא יחזור מאוחר יותר.

בחוץ כבר שומעים את השלג נמס והופך למים ומטפטף מטה-מטה, עם כיוון הכבידה. אבל לא נורא, יבוא אחר במקומו. אפילו בתחזית של יום חמישי מצויירים כמה פתותים :)