התעוררתי הבוקר עם סחרחורת. במהלך הלילה התעוררתי כמה פעמים והתעדכנתי בהתקדמות עסקת שליט. לראשונה מאז שנפל בשבי העניין תפס אותי רגשית, מעבר לעניין שכלתני-פוליטי גרידא. הלכנו לישון בשתיים, כשבישראל סיימו להתארגן לקראת העברת האסירים למצרים. הרגשתי ממש מתוחה ולקח לי הרבה זמן להירדם. בבוקר כשקמתי מיד פתחתי את השידור הישיר באתר של חדשות ערוץ 10 והמשכתי להתעניין בהתקדמות במהלך היום. אני באמת שמחה שהעסקה הושלמה. פחדתי שמשהו יטרפד אותה בעסק האחרון. אני שמחה בשביל גלעד, משפחתו וחבריו.
אחרי הצ'ולנט המחומם בצהריים נכנעתי וחזרתי למיטה. שעה של שינה סידרה אותי קצת. אחרי שערכתי את שתי כיכרות הלחם נסעתי לקניות בסופר, לקניית השלמות של ירקות ופירות שהלכו ואזלו בבית. כשיצאתי מקרוגר השמיים היו קודרים מאוד ובאוויר הייתה לחות רבה. שאלתי את עצמי אם הולך לרדת גשם, כמו שצפו בתחזית, אבל החלטתי שלא. הרי המון פעמים יש פה מזג אוויר כזה ונשאר ככה, אפור ומעונן וקודר, בלי שקורה כלום. ואז נחתה לי טיפה אחת על האף. כשהגעתי לצומת הראשונה בדרך הביתה הגשם כבר התחזק ממש. מזל שלקחתי איתי את המעיל האטום לגשם שקניתי בטארגט. ומזל שהייתי בדרך הביתה ולא בכיוון ההפוך.
נהניתי מהרכיבה בגשם, כמו שאני נהנית מטיולים בגשם. זה הזכיר לי את הילדות במושב, כשהיינו רוכבים בגשם ולא היה אכפת לנו מכלום. שוב התמלאתי באותה תחושת חופש, החופש האדיר שזכיתי לו מאז שהגעתי הנה. החופש לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה. החופש לאפות ולבשל ולרוץ ולטייל. החופש להיות בפשטות - אני עצמי, עם עצמי ועם אלון ולתת לכל הדברים הטובים להיכנס פנימה ולהרחיב את הלב.
הבוקר חיכתה לי בתיבת הדואר האלקטרוני הפתעה נעימה. בלהה, חברה טובה של ההורים, הרימה את הכפפה ושלחה לי ארבעה מתכונים למאפינס מלוחים. אחד מהם היווה השראה לתבנית של 12 מאפינס תירס, טונה ובצל ירוק שנכנסה לתנור מיד אחרי שהלחם יצא והייתה מוכנה בזמן לארוחת ערב. לא השתמשתי במתכון כפי שהוא כי המרכיב הראשון שמופיע ברשימה הוא creamed corn, ואמנם היה לי כוח לברר מה זה, אבל לא להכין כזה. לא בשעה ארבע וחצי אחה"צ, אחרי שהכרזתי לפחות שלוש פעמים, "אני הולך!", אבל המשכתי להסתובב בבית בחיפוש אחר המוטיבציה האבודה שלי. מה שעזר לי לצאת מהבית בסופו של דבר היה משא ומתן מוצלח שפסק שאת הכביסה אעשה מחר והיום אפשר להסתפק בקניות. איזו הקלה.
אז הכנתי מאפינס עם תירס לפי טלאים שחיברתי מחמישה מתכונים,בערך, שמצאתי פה ושם. מסתבר שמאפינס הם יצורים מאוד סבלניים וסתגלנים. הוספתי גם טונה ביוזמתי הבלעדית. יחד עם בצל ירוק, מוצרלה מגוררת, קצת מהקפיר שבכלל נקנה בשביל המאפינס המתוקים וממש קומץ פתיתי צ'ילי. התקבלו מאפינס חביבים, בעלי מרקם מעט דביק וטעם עדין ולא מתחכם. צנועים. אמרתי לאלון שכנראה בגלל זה בכל מקום "משווקים" מאפינס תירס בתור המאפה שהילדים שלכם ייהנו להכין איתכם וישמחו לאכול.
 |
| הצלוחית המקסימה, נקנתה גם היא כפריט בודד בחנות היד-השנייה |
הלחם הלבן נחל הצלחה מסחררת והוא עובד מצוין עם אבוקדו. בעיקר שמחתי למראה בועות האוויר הגדולות שהתגלו כאשר פרסתי אותו, ממש כמו בתמונה המלווה באתר "הנחתום". בזכות ההתעסקות עם המאפינס הצלחתי גם להתאפק ולא לפרוס אותו מיד. לראשונה אפיית הלחם לא לוותה בכוויות קלות בקצות האצבעות. הידד!
 |
| אלון אמר: זה באמת לחם חתיך... צודק. וגם פוטוגני :) |
הבוקר קיבלנו הביתה בדואר שני פוסטרים שהזמנו באינטרנט - מפת עולם מהמאה ה-17 ורפרודוקציה של ציור יפייפה של גוסטב קלימט. אחרי שאקנה להם מסגרות הם יצטרפו לשני הרישומים המגניבים האלה של ספינות אמיתיות מהצי הבריטי (הבאונטי וה-Sovereign of the Seas) שמצאנו בחנות היד-השנייה, רק ב-5 דולר לאחד! והם כל-כך מתאימים לחדר עבודה של המלומד הפרטי שלי :)
 |
| סליחה על הצילום העקמומי, אבל it's the thought that counts! |
בימים האחרונים מזג האוויר מתקרר יותר ויותר. אני תוהה אם מדובר במגמה של ממש וזוהי תחילתו של החורף, או שמא יהיה עוד איזה גל חמים נוסף לפני החורף האמיתי. כך או כך, אני מוכנה לקבל את החורף בזרועות פתוחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה