פוסט פתיחה: מי ולמה?

שלום. אני דפנה.

אני גרה באן ארבור, מישיגן, עם אלון בעלי (שיחיה).

סיימתי ביוני 2011 תואר ראשון בסיעוד (בית ספר לאחיות, אחות מוסמכת עם תואר) , בספטמבר 2011 ניגשתי למבחן ההסמכה הממשלתי לעוסקים בסיעוד, עברתי את המבחן בהצלחה. ביוני 2012 ניגשתי לבחינת ה-NCLEX בארה"ב, גם אותה עברתי בהצלחה. הרישיון הגיע בדואר תוך כמה ימים. וכך הפכתי ל"אחות בינלאומית", מוסמכת בישראל ובארה"ב גם יחד. לפני שהתחלתי "ללמוד אחיות", הייתי סתם אחות, לא מוסמכת, של שני האחים שלי ושל אחותי. סדר הלידות הציב אותי במשבצת הצעירה מכולם, אבל בגילנו הפערים כבר מיטשטשים.

למה "מגלה את אמריקה"?

בסתיו של 2010 אלון פצח בתהליך הגשת בקשות ללימודי PhD בארה"ב. בסוף פברואר 2011 התבשרנו על הקבלה הראשונה לאוניברסיטה נחשבת. קצת לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית של 2012 (אוגוסט-ספטמבר 2011) עברנו לאן ארבור, מישיגן.

ולמה בכלל לכתוב בלוג?

מאז ומתמיד אהבתי לכתוב וגם ניהלתי יומן אישי כמה שנים. בשנים האחרונות זנחתי את המנהג הזה, אבל לפעמים עוד עולה בי הצורך לזרוק החוצה את כל הרעיונות והמחשבות שמתרוצצים לי בראש ובבטן. עם ההחלטה על הנסיעה לארה"ב הרעיון לפתוח בלוג הפך הגיוני, שכן כך בני משפחה וחברים יוכלו להתעדכן בכל מה שקורה איתנו מעבר לים. אני תופסת את עצמי כאדם חושב, לומד ומעבד. אני מנהלת עם עצמי שיח פנימי בלתי פוסק, יום-יום. הבלוג מספק לי במה לשפוך את רגשותיי ומחשבותיי ולזכות ברמה נוספת של פענוח עצמי ומודעות.

פתחתי את הבלוג עוד לפני שעברנו לארה"ב. הקונקרטיות הגוברת של המעבר עוררה הרבה שאלות בנוגע לחיים בחו"ל ולתהליך ההסמכה לקבלת רישיון לסיעוד בארה"ב. הרגשתי שאין שום מקור ברשת שמציע מענה לכל אותן שאלות. לאט-לאט הבלוג הפך גם למאגר של ידע שצברתי במהלך המסע האישי שלי.

הבלוג הזה, כמו שמעידה כותרת המשנה שלו, הוא "בלוג אישי על החיים". אני כותבת כאן על היומיום שלי, על הספרים שאני קוראת (למרות שמאז שעברנו לארה"ב ובעצם עוד קצת לפני זה, קשה לי להתמיד בקריאה ואולי לא במקרה יוצא שאני קוראת המון ספרות ילדים ונוער), על סרטים שאני רואה ועל מוזיקה שאני שומעת. וגם קצת על הדברים העולים על צלחתנו, כי אני מבשלת ואופה ואלון אוכל ויחד אנחנו יוצאים למסעדות ומסעות ונהנים מהחיים.